<h1>ספר הבתים הלכ' תפילה שער שני סי"ח</h1>
<h2>דף ל.</h2>
היוצא לדרך מתפלל תפלת הדרך. ואי זו היא תפלת הדרך, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתוליכנו לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ותחזירני לביתי לשלום כי אתה שומע תפלות כל פה בא"י שומע תפלה. ותפלה זו מתפלל אותה משהחזיק בדרך. כתב הר"ש שאם צריך ללכת בדרך עד פרסה מתפלל אותה פחות מכאן אין מתפלל אותה. ויש מי שכתב שאינו אומרה עד שיחזיק בדרך פרסה. והראשון עיקר וכן כתבו הרב בעל הלכות והראב"ד. מתפלל אדם תפלה זו והוא מהלך. ואם מתפלל אותה והוא עומד הרי זה משובח. המתפלל תפלה זו אין צריך להתפלל לא שלש ראשונות ולא שלש אחרונות, וכשמגיע לישוב צריך שיתפלל שמנה עשרה. כתב הריא"ף שאין מתפלל תפלה זו אלא מי שהוא אנוס או דחוק או מהלך בדרך וכיוצא בו. יש מן הגדולים שפסק שכל מה שאמרו בתפלת (הדרך) [המהלך בדרך] כן הדין בתפלת הדרך. והר"ם לא הביא תפלת הדרך. ולא נתברר לי.
